קטינים ונוער
החוק הפלילי במדינת ישראל נותן יכולת להעמיד לדין מי שמלאו לו 12 שנים בגין כל עבירה פלילית. אלא, שההליך הפלילי הוא הליך שיקומי חינוכי ובטרם ניגשים לפן הענישה מתחיל הליך שונה ואחר סביב אותו קטין. על כן, ייצוג נוער וקטינים בפרט, הינו הליך אליו נדרשת מיומנות מיוחדת ויידע מאת הסניגור המייצג. הליך פלילי שנפתח לקטין יכול להשפיע על משך חייו, על גיוסו לצה"ל, המשך לימודיו ובוודאי על התא המשפחתי סביבו , על כן על הסניגור להכיר את רזי חוק הנוער ואת הזרועות השונות הנרתמות להליך המשפטי.
הליך חשאי בדלתיים סגורות:
קטין אשר טרם מלאו לו 18 שנים ועבר עבירה פלילית יובא בפני בית משפט המיוחד לנערים: "בית משפט לנוער".
בבית משפט זה יתנהלו ההליכים כולם בחשאיות, בדלתיים סגורות , כך שנוכחות בדיונים של הקטין תהא ללא קהל אלא רק עם עורך הדין ההורים המלווים או מי שמגיע מטעמו ללוות אותו, קצין המשטרה או התובע/פרקליט מטעם מדינת ישראל – וזהו.
בשלב זה, כל מי שאינו נמצא ברשימה הזו – יוצא אחר כבוד מהאולם.
ענישה מול דרכי שיקום:
בית משפט לנוער הוא בעל סמכות מיוחדת ומומחיות מיוחדת בדיני הנוער.
בבית משפט זה החוק המוליך את הדרך הוא חוק הנוער והסמכויות בו, הליך השפיטה והענישה תומך ומחבק את הפן השיקומי ומעדיפו מעל לפן העונשי, בהסתכלות זו, בית המשפט ייקח בחשבון את תסקיר שירות המבחן, את נסיבות החיים הכלליות בו הוא חי וגדל, את הרקע שקדם למעשה העבירה ואת התהליך השיקומי או הטיפולי שעבר הקטין יחד עם הגורמים הנוספים, שכן הדעה הרווחת היא שבעוד מדובר בקטין בתחילת דרכו יש סיכוי ממשי שהוא ישוב לדרך המלך , לחיים נורמטיביים וטובת המדינה והציבור היא להובילו בדרך הזו.
בחירה נכונה של עורך הדין
מאחר ומדובר בהליך שאינו הליך רגיל ובמומחיות מיוחדת, חשוב מאוד שלקטין יהא עורך דין המומחה בדיני הנוער ובהתנהלות מול גורמי המערכת אשר ילווה אותו כבר החל משלב החקירה במשטרה ובהמשך, בניהול נכון ומדויק בהליך המשפטי, מול קצינת המבחן ובית המשפט.
