צור קשר

ליצירת קשר

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    דרוש מחוקק אמיץ

    המנורה המסנוורת, השוטר הטוב והשוטר הרע, צעקות ואיומים, לחץ פסיכולוגי ואף שימוש בתקשורת – חוקרי משטרת ישראל מפעילים כל טריק אפשרי כדי להשיג הודאה

    "יש לך זכות לשמור על שתיקה״. ״כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט״. ״יש לך זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה״. ״אם לא תוכל להרשות לעצמך לשכור עורך דין, ימונה עבורך עורך דין". (אזהרת מרינדה הנאמרת לחשוד בארה"ב בטרם נחקר).

    רוב מדינות המערב, מאפשרות נוכחות עורך דין בחדר החקירות מתוך הבנה כי מדובר בזכות בסיסית העומדת לחשוד אשר לבדו, אינו יודע להתמודד עם מעצר, אולם לא כך הוא המצב בארצנו הקטנטונת.

    ביקשנו מעורכת הדין הפלילית, מעיין חיימוביץ, לשפוך מעט אודות הדברים המתרחשים בחדרי החקירה. "במדינת ישראל, הפך עם השנים חדר החקירות, ליעד מבוצר אשר בו נוכחים אך ורק החוקר והנחקר. כתוצאה מכך, רק למה שיחליט החוקר לומר ולמה שיבחר לספר, ייחשף בית המשפט. המניפולציות הרבות אותן מפעילים החוקרים, לרבות: הצמדת ראשים עד כדי טווח 0 תוך כדי צעקות וקללות, הבטחות למאסר ממושך, תאורה מסנוורת, טמפרטורות שונות ושיטות נוספות. למעט דברים ספציפיים, אשר מוקלטים ומצולמים, כל החומרים נמצאים ביד החוקר, עובדה המותירה מרחב אינסופי לשיטות חקירה פסולות ואכזריות ומיותר לציין כי שכשמתלונן על כך החשוד, נוטים בתי המשפט להאמין לשוטרים, כיוון שהם אנשי חוק, ולחשוד אין כל יכולת להוכיח את צדקת דבריו  – שהרי אין ולא היה כל תיעוד." מסבירה עוה"ד חיימוביץ ומוסיפה: "אנשים נורמטיביים אשר אינם מודעים לשיטות החקירה וללחץ בו הם עלולים לשרות, טועים לחשוב כי לו יגידו את האמת, הם ישוחררו. אך משנתקלים הם במבטי הבוז של החוקרים המיומנים, אשר מצדם מבטיחים כי, "אם לא תספר לנו מה היה, תמצא עצמך מאחורי סורג ובריח  למשך 20 שנים"  ולעתים אף לוקחים את העצור לסיבוב במתקן הכליאה, כדי שיוכח במו עיניו במציאות הצפויה לו, נכנעים הנחקרים ומספרים לחוקרים את מה שהם רוצים לשמוע ולא את האמת. אילו היה במקום עורך דין שהיה מעודד את העצור לדבוק באמת ולא להאמין לשוטרים, מספרי ההרשעה היו ללא ספק, קטנים משמעותית."

    התיאורים שמציגה עורכת הדין חיימוביץ מזכירים לא פעם סצנות מסדרות מתח מורכבות, ואנו תוהים אם מדובר בסטנדרט או שאלו מקרים בודדים

    "עלינו לזכור כי דווקא לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום חזקת החפות בעלת תוקף רב יותר מלנאשם ( שכן בניגוד לנאשם שיש צורך ביסוד סביר להרשעה ע"מ להגיש כתב אישום בעינינו, הרי די "בחשד סביר" למעצר לצורך חקירה) ולכן עלינו להעניק לזכויותיו הגנה חזקה יותר מזו המוענקת כדרך קבע לנאשם" אומרת עורכת הדין מעיין חיימוביץ ומוסיפה "המחוקק ניסה לתת התייחסות לשאלה הבוערת הזו" ועדת גולדברג, הועדה שבחנה בין היתר את נושא הרשעה על סמך הודאה בלבד ואת העילות למשפט חוזר, המליצה במפורש לתקן את החוק כך שיותר לעו"ד להיות משקיף בחקירתו של חשוד, אלא אם תוסרט החקירה בוידאו. המלצותיה של הועדה טרם יושמו על אף שהממשלה החליטה לדחות את ביצעו של החוק המחייב הקלטה של חקירות בשל מחסור בתקציב למימונו."

    נוכחותו של עו"ד בהליכי חקירה מורכב מעשרות אלמנטים מלבד הרצון למנוע גביית הודאות באמצעות שימוש באלימות כלפי הנחקר או שימוש במניפולציות פסולות אחרות ( דוגמת הבטחת שווא, "אם תודה תשוחרר", הפעלת לחץ על מעצר קרובים ובני משפחה במקרה של אי הודיה, הבאת העצור במכוון אל מול מצלמות הטלוויזיה באולם המעצרים ואמצעים פסולים אחרים הרווחים יותר משימוש באלימות).
    ולכן נשאלת השאלה, מדוע הנאשם זכאי לייצוג מלא על ידי עו"ד ודווקא החשוד נאלץ לעמוד בודד אל מול כוחה המאיים של המשטרה?

    עו"ד חיימוביץ מספרת על תיק המטופל במשרדה  שממחיש באופן הכי גרפי  (ומצער) את הצורך בנוכחותו של עורך דין או גורם נוסף, פרט לחוקרי המשטרה, בחדר החקירות: כאשר דרשה הבולשת האמריקנית (ה-fbi) ממשטרת ישראל לפתוח בחקירה נגד שני נערים, בעקבות חשד לעבירות סייבר, נענתה המשטרה תכף ומיד. בכל זאת, לא בכל יום ישראלים צעירים וגאונים עומדים במרכז "חקירה בינלאומית".

    על פי החשד, השניים פיתחו תוכנה אשר שימשה לביצוע עבירות סייבר, ביניהן: חדירה למחשבים, הונאה בכרטיס חיוב ושיבוש פעילות מחשב. בנוסף ועל פי החשד, התוכנה שפיתחו משווקת בשוק העסקי ושימשה לכ-150 אלף תקיפות סייבר.

    העבירות שיוחסו לשניים היו חמורות אך בוודאי שלא הצדיקו את מה שעבר מרשי בחקירה. כזכור, מדובר בנער צעיר העומד מול חוקר מיומן ושומע שוב ושוב הטחות מפי החוקר: "יש לי פה מספיק חומר להכניס אותך לכלא להרבה שנים." הצעיר אף נלקח לסיור בחדרי המעצר ל'בחירת חדר במאסר'. אך המניפולציה החמורה ביותר שהופעלה הייתה זו בה השמיעו לנער מוזיקת לוויות תוך שהחוקר חוזר ואומר: "זוהי מוזיקת אווירה למה שאתה עומד להעביר את אימא שלך.״ כרמז ובידיעה מוחלטת על כך שאמו, החולה בשלל מחלות, תמות בגללו.

    "סיפור זה ורבים אחרים מדגישים מה רב הצורך של מלווה מטעם החשוד בחדר המעצר. על כן, דרוש מחוקק אמיץ, שלא יפחד  – לא ממשטרת ישראל ולא מציבור המתנגדים ויוביל מהלך אשר יביא לשקיפות בחדר החקירות. לא עוד שלטון הסתרה ופחד אלא רשויות אשר דבקות ומנסות להגיע לחקר האמת. כאלה שמאפשרות זכויות בסיסיות לחשוד. אין בי רצון להוציא לעז על עבודת השוטרים, אך מספיק חשוד אחד היושב בכלא על לא עוול בכפו רק בשל העובדה שנכנע ללחצים ולשיטות החקירה הפסולות של החוקרים והודה במיוחס לו, על מנת שיחוקק חוק המאפשר לחשוד לבחור מי מטעמו, עורך דין או אחר, יישב לצידו ויאפשר ביקורת על החקירה. לא ייתכן שחדר החקירות הפך למן מבצר בו יכולים החוקרים לעשות הכל מבלי למסור על כך כל דין וחשבון." מסכמת עוה״ד חיימוביץ.

    איך זה עובד בעולם?

    התיקון החמישי לחוקה האמריקאית קובע בין היתר את זכותו של אדם להימנע מהפללה עצמית. מלבד זכות השתיקה, שמקנה תיקון זה, הוא אף הכניס את עורכי הדין האמריקאים אל חדר החקירות וכיום הם משמשים חלק בלתי נפרד ממערך החקירות האמריקאי.

    גם בדנמרק, באנגליה ובקנדה, זכותו של החשוד לנוכחות עורך דין בחקירה מעוגנת בחוק.

    סייעה בהכנת הכתבה עו"ד מעיין חיימוביץ עוסקת במשפט הפלילי

    התקשרו עכשיו דילוג לתוכן