עבירות אלימות

עבירות אלימות ונגזרותיהן הנן רבות ומגוונות, הידועות שבהן: איומים, תקיפה, תקיפה חבלנית, פציעה, כליאה, סחיטה, חטיפה, חבלה חמורה, הסתה לאלימות ולגזענות, יידוי אבנים, ירי בנשק חם, התעללות בבעל חיים, גרימת מוות, רצח, רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח, המתה, גרימת מוות ברשלנות. במישור אלימות במשפחתי: תקיפה, התעללות בקטין או חסר ישע, הזנחת ילד, נטישת ילד גניבת קטין, חטיפת קטין וכן עבירות מין, פדופיליה, זנות ותועבה.

מהן עבירות אלימות?

עבירות אלימות מפרות ושוללות מן הפרט את האוטונומיה על גופו ומשכך נחשבות כמפרות את זכותו הבסיסית להגנה על גופו, חירותו ושלוות חייו. אלו הן עבירות אלימות: תקיפה, תקיפה סתם, תקיפת קטין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור, תקיפת שוטרים, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה, פציעה, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, חבלה ברשלנות ועוד.

להלן עבירות האלימות העיקריות מהקלה אל החמורה:

תקיפה:

אדם יחשב כמבצע עבירת תקיפה, אם הוא –

מכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

מההגדרה הנ"ל ניתן להבין כי, הלכה למעשה, כל הפעלת כוח, ולוּ מינימאלית ביותר, ובכל דרך שהיא (דחיפה, יריקה, הזזה וכו') שנעשית בניגוד להסכמתו של האדם – ייחשבו לתקיפתו.

העונש בגין תקיפה סתם (כלומר – התקיפה הבסיסית ביותר, ללא חבלות) – עד שנתיים מאסר.

מי שעובר עבירה של תקיפה סתם כאשר באירוע נכחו שניים או יותר שחברו בצוותא, דינו – עד 4 שנות מאסר.

תקיפות סתם (כלומר, ללא חבלות) שבגינן נקבעו עונשים חמורים יותר, מאשר על התקיפה ה"בסיסית":
מי שתוקף חברו כדי לבצע פשע או תוקף חברו כדי לגנוב או תוקף חברו כדי להתנגד למעצר כדין, דינו – עד 3 שנות מאסר, ואם במהלך התקיפות הנ"ל נכחו 3 תוקפים או יותר שחברו בצוותא – דינם יכול להגיע עד 5 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור:

מי שתוקף עובד ציבור, והתקיפה קשורה למילוי תפקידו של הנתקף – דינו עד 3 שנות מאסר.

במידה והעבירה של תקיפת עובד ציבור נעברה תוך שימוש בנשק חם או קר או שהתוקף התכוון להכשיל את עובד הציבור בתפקידו או שהתקיפה הייתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – עד 5 שנות מאסר.

לעניין החוק, "עובד ציבור" מוגדר באופן רחב ביותר, ולמעשה, כל מי שנותן שירותים לאזרח מטעם גוף ציבורי כלשהו או מי שממלא תפקיד ציבורי כלשהו – ייחשב ל"עובד ציבור".

תגרה (קטטה):

מי שמשתתף שלא כדין בתגרה (קטטה) במקום ציבורי, דינו – עד שנת מאסר.

אומנם העבירה של תגרה לא מופיעה בפרק חוק העונשין שדן בעבירות אלימות, אך מדובר בעבירת אלימות, ומה שמאפיין אותה, זה כאשר מוגש כתב אישום בגין עבירת התגרה, הוא מוגש, בדרך כלל, כנגד כל המשתתפים באירוע.

כלומר, מדובר, הלכה למעשה, בעבירות תקיפה הדדיות, והמאשימה סבורה שאף אחד מהמשתתפים בתגרה לא פעל מתוך הגנה עצמית (שכן אחרת היו מגישים כתב אישום רק כנגד חלק מהמשתתפים באירוע בגין עבירת התקיפה.

תקיפה הגורמת חבלה של ממש:

תוקף חברו וגורם לו חבלה של ממש, דינו – עד 3 שנות מאסר.

"חבלה" לעניין חוק העונשין – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים.

החבלות ה"נפוצות": נפיחות, סימני שריטות, סימנים אדומים וכו'.

מי שעובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כאשר באירוע השתתפו בצוותא שניים או יותר, דינו – עד 6 שנות מאסר.

פציעה:

מי שפוצע אדם שלא כדין, דינו – עד 3 שנות מאסר.

"פצע" לעניין חוק העונשין – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולעניין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום.

מי שעובר עבירה של פצעיה כשהוא מחזיק נשק חם או קר או כאשר מדובר בשני תוקפים או יותר שחברו יחד לביצוע עבירת הפציעה, דינו – עד 6 שנות מאסר.

חבלה חמורה:

מי שתוקף אדם וגורם לא שלא כדין חבלה חמורה, דינו – עד 7 שנות מאסר.

"חבלה חמורה" לעניין חוק העונשין – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת (חבלה שיש בה סכנת נפשות), או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

מי שעובר עבירה של חבלה חמורה כשהוא מחזיק נשק חם או קר או כאשר מדובר בשני תוקפים או יותר שחברו יחד לביצוע עבירת החבלה החמורה, דינו – עד 14 שנות מאסר.

שוד:

אדם יחשב כמבצע שוד אם הוא –

הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה.

שוד בנסיבות מחמירות:

במידה והשודד היה מזוין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או היה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו השודד פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו – השוד יייחשב כבוצע בנסיבות מחמירות.

פורמאלית, עבירת השוד נמצאת בפרק י"א של חור העונשין שעניינו עבירות רכוש, וזאת מכיוון שבעבירת שוד ישנם גם יסודות של עבירת רכוש.

הלכה למעשה, השודד פוגע גם בקניינו של אדם וגם בגופו.

לסיכום, עבירת השוד נחשבת גם לעבירת רכוש, אך גם לאחת עבירת האלימות החמורות ביותר.

העונש המקסימאלי שקבוע בגין עבירת השוד הינו 14 שנות מאסר, ואם השוד בוצע בנסיבות מחמירות – יכול העונש המקסימאלי להגיע עד 20 שנות מאסר.

חבלה בכוונה מחמירה:

העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו –  עד 20 שנות מאסר.

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

לקריאה נוספת אודות עבירות אלימות במשפחה.