פדופיליה ברשת

בחודשים האחרונים אנו עדים לידיעות בתקשורת אודות מעצרים של פדופילים. בחלקן תוארה פעילתו של הפדופיל באמצעות רשת האינטרנט. ביקשנו מעוה״ד מעיין חיימוביץ העוסקת בסייבר ובפלילים, שתסביר ותעמיק אודות התופעה ומשמעויותיה הפליליות

״על מנת להבין מהי פדופיליה ברשת״, אומרת עוה"ד חיימוביץ, ״יש להכיר בראש ובראשונה את המושג המשפטי – פדופיליה נחשבת כהפרעה בעוררות המינית של מבוגרים המתאפיינת במשיכה מינית מרובה או בלעדית לילדים, לרוב בגילאי 13 ומטה. מבחינתה של הספרות האבחונית, פדופיליה הינה הפרעה נפשית לכל דבר ועניין. ״
עו״ד חיימוביץ מדגישה עד כמה התנהגות פדופילית נחשבת כסטייה מהנורמה וזאת למול העובדה שהקורבנות הינם ילדים קטנים וחסרי ישע ולכן זוכה הנושא להתייחסות נרחבת בחוק בישראל ולהתייחסות רבה בתקשורת הישראלית.

כניסתו של העידן הדיגיטלי לחיינו, באמצעות רשת האינטרנט, היווה עבור פדופילים כר נרחב ונוח לפעילותם הפדופילית. רשת האינטרנט, המאפשרת מסך של אנונימיות, מאפשרת לפדופילים רבים יצירת קשר ראשוני עם קטינים וביצוע אקטים בהם התנהגות פלילית, מקום לשיח ודיונים הרואים בפדופיליה התנהגות לגיטימית ומרחב לשיתוף והפצה של תוכן פדופילי בין הגולשים.

לעו"ד חיימוביץ חשוב להבחין ולהבהיר מה תחשב לפעילות לא חוקית של פדופיל על גבי רשת האינטרנט ומהן הפעולות שיחשבו לפעולות אחרות אין אקט פלילי ולבטח לא כזה הגולש לפדופיליה.

ראשית, יש כמובן להתייחס בהקשר הרחב של הפדופיליה לעניין גיל ההסכמה, כשבישראל גיל ההסכמה המינימלי הינו 14 שנים. לפי כך, כל אקט מיני, שמתבצע עם ילדים מגיל 13 ומטה ייחשב לאקט מיני ובו עבירה פלילית. חשוב לחדד ולומר שלא כל התנהלות ברשת האינטרנט הנוגעת למין או לילדים יש בה יסוד לעבירה פלילית. שהרי צפייה של אדם בפורנו אין בה בכדי לגבש כנגדו עבירה פלילית.

לא פעם נשאלתי אודות מקרים בהם בגיר ערך שיחה עם קטין ברשת האינטרנט. האם אותו בגיר עסק בפעילות פלילית שמקורה בפדופיליה? בוודאי שלא, תוכן השיחה הוא שיקבע האם פעל הבגיר באופן פלילי או לא.

מתי כן ניתן להצביע על עבירה פלילית של פדופיל על גבי רשת האינטרנט? בבסיסן עבירות המוגדרות כמעשה מגונה יש בהן עבירה פלילית ברגע שצד אחד פעל לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיני של הצד השני מבלי שהסכים לכך. הדבר מתבטא בשיחה (צא'ט) ובה הבגיר שולח או משתף בתוכן מיני חושפני את הקטין שממול, בין אם חושף בפניו את איבר מינו ואף אם דורש שישלח לו תמונות חושפניות. ביצוע אקט שכזה כלפי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים נחשב לאקט פלילי בעל נסיבה מחמירה ואף אם מדובר בקטין שטרם מלאו לו 18.

חשוב לשים לב, מדגישה עוה"ד חיימוביץ, שעבירות של מעשה מגונה על גבי הפלטפורמה האינטרנטית אין בה אלמנט של מגע פיזי ישיר בן הבגיר לקטין, אך עדיין יש בה כדי לבסס מעשה פלילי של מעשה מגונה. מוסיף הפדופיל במסגרת השיחה ביניהם אקט של איום כלפי הקטין שאם לא יפעל וישתף עימו פעולה יחשוף תמונותיו ברבים – אקט שכזה אף ייחשב בעיני החוק בישראל כנסיבה מחמירה.

הענישה בישראל בנוגע למעשים מגונים בקטינים מחמירה. ביטוי שלה, גם במרחבי האינטרנט, מביא לכך שפדופילים, אשר תקפו קטין שגילו בין 14 ל-18 שנה, יכולים לקבל ענישה מרבית של עד ארבע שנות מאסר בפועל. במקרים בהם המעשה המגונה נעשה בקטין מתחת לגיל 14 העונש המרבי עשוי להגיע לכדי עשר שנות מאסר, כשבמקרים אלו לא עולה השאלה האם הקטין הסכים למעשה או לא.

החוק בישראל מתייחס אף לחומרים פדופילים המוחזקים על גבי המחשב האישי ולבטח כשהם מועברים לאחרים. העונש המרבי על החזקת חומר פדופילי הינו שנה, כשלגבי אופן ההחזקה מוטלת ההוכחה שהחומר שהיה על המחשב לא הגיע לשם באופן אקראי ובתום לב. הצפייה בסרטים פורנוגרפיים בהם לוקחים חלק קטינים מתחת לגיל 16, גם אם נצפים באמצעות אתרי האינטרנט ואינם שמורים על המחשב, הינה עבירה על החוק. למרות שמדובר באקט הנחשב לעבירה, אין הדבר נאכף הלכה למעשה. עם זאת, יודע החוק בישראל להבדיל במקרים בהם נחשפנו לחומר פדופילי באופן מקרי או בצורה שהטעתה אותנו ואין החשיפה המקרית תחשב לעבירה.

מה הרעיון בענישה על החזקת חומר פדופילי ושיתופו על גבי המרחב האינטרנטי? מבחינת המחוקק בישראל, חלק מהלחימה כנגד תופעת הפדופיליה נובעת מהרצון להגביל את הפרייתה על גבי רשת האינטרנט. אי התייחסות למרחב האינטרנטי שהופך פרוץ והתחושה כי בו הכל מותר, עלולה להפוך את התופעה ללגיטימית ומקובלת, בין אם בהחלפת חומר פורנוגרפי ובין אם ביצירת קשר ותקיפת קטינים.