עבירות סייבר
בעידן הטכנולוגיה רבים ומגוונים הפיתויים המובילים לעבירות סייבר ופשיעה ברחבי הרשת, בעיקר כי קלה הדרך לעשותם בחסות המחשכים שמציעה האנונימיות ברשת, כגון: עבירות מין, פדופיליה ברשת, סחר בנשים / בנשק /באיברים, סחר בסמים, סחיטה ואיומים ברשת ועוד. הקמת יחידת פרקליטות סייבר נועדה לטיפול מכוון בעבירות ברחבי הרשת, ביניהן: שיבוש או הפרעה למחשב, מידע / פלט כוזב חדירה לחומר מחשב שלא כדין, חדירה לעבור עבירה, פעולות אסורות בתוכנה, עבירות הקשורות בהעברה וסחר במידע ועבירות פגיעה לפי חוק הגנת הפרטיות.
באופן עקרוני, יש להבחין בין 2 סוגים של עבירות מחשב:
1. עבירות פליליות המבוצעות כלפי מחשב, התוכן שבו ופעולתו התקינה, זאת בניגוד לחוק המחשבים.
2. עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב, שהן בדרך כלל עבירות פליליות "קלאסיות".
חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, מונה שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש או הפרעה למחשב ויצירת מידע כוזב.
עבירות מחשב על-פי חוק המחשבים:
- חדירה לחומר מחשב – סעיף 4 לחוק המחשבים אוסר על חדירה למחשב "שלא כדין"; השאלה מהי כניסה "שלא כדין" קיבלה הרבה משמעויות בפסיקה שהביאו לאי-ודאות משפטית. ככלל, ניתן לומר כי כל פריצה ו/או חדירה למחשב ו/או לחומר מחשב (תוכנה או מידע) שלא כדין, דהיינו, ללא רשות בעליהם, הינה עבירה פלילית שהעונש בצידה הוא שלוש שנות מאסר. יודגש, עבירה של חדירה למחשב שלא כדין הינה עבירה פלילית למרות שהיא נעדרת תוצאה נלווית או כוונה. דוגמאות: פריצה לתיבות דואר אלקטרוניות, פריצה לאתרי אינטרנט, פריצה לחשבונות חברתיים כדוגמת facebook, twitter ו-+Google.
- חדירה לחומר מחשב בכדי לעבור עבירה אחרת – סעיף 5 לחוק המחשבים אוסר על חדירה למחשב שלא כדין במקרים שבהם החדירה נעשיתלמטרות ביצוע פעילות עבריינית אחרת, דוגמא: אדם המתחזה לאחר תוך שהוא שולח דואר אלקטרוני בשמו, מבצע עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר.
- שיבוש או הפרעה למחשב – סעיף 2 לחוק המחשבים אוסר על כל שיבוש או הפרעה לפעולותו התקינה של מחשב, וכן מחיקה או שינוי של תוכנה ומידע המצויים בו. דוגמא לשיבוש פעולתו של מחשב הינה החדרת וירוס או סוס טרויאני למחשב, ואילו הפרעה לשימוש במחשב הינו מונח רחב יותר הכולל בגדרו שינוי המתבצע על-ידי החודר למחשב ולמידע, כגון: שינוי קוד מקור תוכנה המונע שימוש רגיל בה, וכן כל סוג אחר של הפרעה המונעת שימוש רגיל במחשב או בתוכנה, כגון: תקיפה שנועדה להשבית מערכת מחשב על ידי יצירת עומס חריג על משאביה (Dos – Denial of service attack). מדובר בעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא שלוש שנות מאסר.
- ייצור והפצה של נוזקה (וירוסים) – סעיף 6 לחוק המחשבים אוסר על אדם לתכנת וירוס מחשב פוגעני (malware), להפיצו לאחרים או להחדירו למערכת מחשב. וירוס מחשב מוגדר בחוק המחשבים כ"תוכנה המסוגלת לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים". כלומר, וירוס, או בשמו העברי "נוֹזְקָה", משמש כשם כולל לכל סוגי התוכנות הפועלות בקבצים במחשב ללא ידיעת המשתמש וללא בקשת רשות או הסכמה ואשר מטרתן להזיק, לחדור ולהפריע למערכת, כגון: וירוסים, תולעי מחשבים, רוגלות ותוכנות המביאות תכנים פרסומיים ברשת האינטרנט.
- מידע כוזב או פלט כוזב – סעיף 3 לחוק המחשבים אוסר על העברה או אחסון של מידע כוזב במחשב, וכן כל פעולה אחרת שתוצאת השימוש בה תביא למידע או פלט כוזבים. לדוגמא: אדם הכותב ו/או מפעיל ו/או מעביר תוכנה שתכליתה להפיק מידע כוזב למשתמשיה עובר עבירה פלילית.
מעשים המבוצעים באמצעות מחשב ומהווים עבירה פלילית לכל דבר ועניין:
- עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים (סעיפים 418-420 לחוק העונשין ): כגון: זיוף תעודות ציבוריות באמצעות תוכנות גרפיות.
- עבירת התחזות לאחר בכוונה להונות (סעיף 441 לחוק העונשין): כגון: שליחת מייל בשמו של אדם אחר.
- עבירות הונאה בכרטיסי חיוב (סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב): כגון: גניבת זהות וכסף באמצעות כרטיס אשראי ברשת האינטרנט.
- עבירת קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין): כגון: קבלה פיזית של חפץ מטלטל או זכייה בדבר שאינו מוחשי בעקבות הצגת טענה כוזבת ברשת האינטרנט.
- עבירות הימורים באינטרנט (סעיף 225+226 לחוק העונשין): כגון: משחקי הימורים באמצעות תוכנות פוקר, קזינו חי, בלאק ג'ק, רולטה וכדומה ברשת האינטרנט.
- עבירות איומים וסחיטה באיומים (סעיפים 192, 428 לחוק העונשין): כגון: איומים דרך דוא"ל, צ'אט, תוכנת מסרים וכדומה.
- פרסום והצגת תועבה (סעיף 214 לחוק העונשין): כדוגמת חומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים שמקורם באינטרנט (תכני פדופיליה).
- גניבת מידע ורכוש: כגון: גניבה (סעיף 383 לחוק העונשין), גניבה בידי עובד ציבור (סעיף 390 לחוק העונשין), גניבה בידי מנהל (סעיף 392 לחוק העונשין) וגניבה בידי מורשה (סעיף 393 לחוק העונשין).
- הטרדה מינית (סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית).
- הטרדה באמצעות מתקן בזק (סעיף 30 לחוק התקשורת – בזק ושידורים)
- עבירות בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים (פרק ז' לחוק העונשין)
יודגש, כי לעניין האחריות הפלילית, אין זה רלוונטי באם העבירות המנויות לעיל בוצעו פנים אל פנים או שמה על-ידי מחשב, לדוגמא באמצעות התכתבות וירטואלית בצ'אט או בתוכנת מסרים מידיים, כגון: skype, Google Talk, facebook , WhatsApp,טלגרם ואינסטגרם
