צור קשר

ליצירת קשר

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    איומים בוואטסאפ ובהודעות: מתי זו עבירה פלילית?

    איומים בוואטסאפ ובהודעות עשויים להיחשב עבירה פלילית בדיוק כמו איום פנים אל פנים, כאשר תוכן ההודעה מאיים בפגיעה שלא כדין והיא נשלחה בכוונה להפחיד או להקניט. החוק אינו מבחין בין מילה שנאמרה לבין מילה שהוקלדה, ולכן הודעת טקסט, הודעה קולית או תגובה ברשת חברתית יכולות ככלל להוביל לחקירה. ההבדל המרכזי הוא דווקא ראייתי: הודעה כתובה נשמרת, ניתנת לצילום מסך ומוצגת לחוקרים כמעט מיד. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

    טלפון חכם עם הודעות על שולחן

    זקוקים לייעוץ מיידי? התקשרו עכשיו: 052-355-9949, פנו בוואטסאפ, או השאירו פרטים ליצירת קשר.

    עודכן לאחרונה: נובמבר 2026

    מאמר זה מתמקד באיומים שנשלחים בהודעות ובאפליקציות. לסקירה רחבה של עבירות האלימות, שבתוכן גם עבירת האיומים הכללית, מומלץ לקרוא את המדריך לעבירות אלימות.

    מה בעמוד

    מתי הודעה בוואטסאפ נחשבת לאיום פלילי?

    עבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין. לשון הסעיף רחבה במיוחד, ומדגישה שהאיום יכול להיעשות "בכל דרך שהיא":

    "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו" (חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 192)

    מכאן שלרוב נבחנים שני רכיבים. הראשון הוא תוכן ההודעה: האם אדם סביר במקום הנמען היה מבין אותה כאיום בפגיעה בו או בקרוביו, ברכושו, בפרנסתו או בשמו הטוב. השני הוא כוונת השולח: האם רצה להפחיד או להקניט. גם איום בפגיעה בבן משפחה של הנמען עשוי להיכלל. העונש המרבי הקבוע בחוק אינו משקף בהכרח את מה שקורה בפועל, והתוצאה תלויה מאוד בנסיבות ובעבר הפלילי.

    כאשר האיום נועד לגרום לנמען לעשות משהו, למשל להעביר כסף או לחזור בו מתלונה, ייתכן שמדובר בעבירה חמורה יותר של סחיטה באיומים (סעיף 428 לחוק העונשין). על המקרה הנפוץ של איום בפרסום תמונות אפשר לקרוא במאמר על פרסום תמונות אינטימיות וסחיטה מינית.

    כתבתי מתוך כעס או בצחוק, זה עדיין איום?

    בתי המשפט בוחנים את ההודעה בהקשר שבו נשלחה, ולא כמשפט מבודד. התכתבות ארוכה בין חברים שמקניטים זה את זה תיקרא אחרת מהודעה בודדת שנשלחה לבת זוג לשעבר בעיצומו של סכסוך. לכן טענה כמו "זה היה בצחוק" או "התפרצתי" אינה פוטרת אוטומטית, אך היא גם לא חסרת משקל.

    הגורמים שנבחנים בדרך כלל:

    • היחסים בין הצדדים והאם קיים סכסוך פעיל, למשל בהליך גירושין או בסכסוך שכנים.
    • מידת הפירוט: "אני אגיע אליך הביתה הערב" מוחשי יותר מקללה כללית.
    • חזרתיות: הודעה אחת בשעת כעס שונה מרצף הודעות לאורך ימים.
    • מה קרה אחר כך: התנצלות מיידית, או לחלופין הסלמה.

    חשוב לזכור שכעס אמיתי אינו הגנה. ביטוי רגשי כמו "אתה תצטער על זה" עשוי להיחשב בהתאם לנסיבות כביטוי מעורפל שאינו איום, ואילו אמירה המתארת פגיעה ממשית עלולה להיחשב איום גם אם נכתבה ברגע של סערת רגשות.

    אימוג'י, הודעה קולית וסטיקר, גם הם יכולים להיות איום?

    כן, ככלל. אימוג'י של סכין או אקדח אחרי משפט כמו "חכה לי למטה" עשוי להעצים את המשמעות המאיימת, ואילו אימוג'י צוחק יכול לשמש טיעון לכך שההודעה נכתבה בבדיחות. אין לכך כלל קבוע, והפרשנות תלויה בהתכתבות כולה.

    הודעה קולית נחשבת לרוב לראיה חזקה במיוחד, כי היא משמרת גם את טון הדיבור ואת זהות הדובר. גם תגובה בסטורי, הודעה פרטית ברשת חברתית או מייל יכולים להיות איום. מנגד, פרסום פוגעני שאינו מאיים בפגיעה, כמו ביוש פומבי, נבחן לרוב במסלולים אחרים, כפי שמוסבר במאמר על הטרדה ברשת ושיימינג.

    איום בקבוצת וואטסאפ, כשהמאוים בכלל לא בקבוצה

    איום אינו חייב להישלח ישירות אל המאוים. הודעה בקבוצה המשותפת לחברים, לשכנים או לבני משפחה, שבה נכתב מה "יקרה" לאדם מסוים, עשויה להיחשב איום אם הייתה צפויה להגיע אליו. בפועל, חברי הקבוצה מעבירים צילומי מסך, והתלונה מוגשת על ידי מי שכלל לא היה בקבוצה.

    מצד שני, בקבוצה רבת משתתפים עולות לא פעם שאלות של זהות וכוונה: מי כתב, למי ההודעה כוונה, והאם השולח רצה שתגיע לאדם שעליו דובר. שאלות אלה יכולות להיות מרכזיות בהגנה, בהתאם לנסיבות.

    מחקתי את ההודעה, זה עוזר? צילומי מסך כראיה

    לרוב לא. מחיקת הודעה "אצל כולם" אינה מבטיחה שהיא נעלמה, כי הנמען יכול היה לצלם מסך, לשמור הודעה קולית או לקבל התראה. בנוסף, המשטרה עשויה לבקש צו כדי לחפש בטלפון ולהפיק ממנו מידע, כפי שמוסבר במאמר תפסו את הטלפון או המחשב. יתרה מכך, מחיקת התכתבויות אחרי שנודע על תלונה עלולה להתפרש כניסיון לשבש ראיות.

    צילום מסך אינו חסין לביקורת. ההגנה רשאית ככלל לבחון אם הוא שלם, האם נחתך ממנו הקשר, האם מדובר במספר ובחשבון של החשוד, והאם אפשר להציג את ההתכתבות המלאה. לא פעם, ההודעות שקדמו לאיום הנטען מציגות תמונה שונה לגמרי.

    מה נבחן למה זה חשוב
    שלמות ההתכתבות צילום חלקי עלול להוציא משפט מהקשרו
    זהות השולח טלפון משותף, חשבון פרוץ או התחזות
    תאריך ושעה חיבור ההודעה לאירוע מסוים או לסכסוך
    הודעות הנמען הדדיות, התגרות או התכתבות מתמשכת משני הצדדים

    הטרדה באמצעות מיתקן בזק: כשאין איום אבל יש הצפה

    לפעמים אין בהודעות איום מפורש, אבל יש הצפה: עשרות הודעות ביום, שיחות בשעות הלילה או פנייה ממספרים חדשים אחרי חסימה. במצב כזה עשויה לחול עבירה נפרדת, הטרדה באמצעות מיתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982:

    "המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין" (חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30)

    טלפון נייד נחשב לרוב ל"ציוד קצה", ולכן עבירה זו מופיעה לעיתים קרובות לצד עבירת האיומים בכתב האישום, בעיקר בסכסוכים בין בני זוג. בתיקים כאלה מומלץ להכיר גם את ההיבטים הייחודיים של עבירות אלימות במשפחה, שבהם התנאים לשחרור כוללים לרוב איסור יצירת קשר.

    דוגמה מהמציאות

    אדם בשנות השלושים לחייו מסתכסך עם שותף עסקי לשעבר על כסף. בלילה הוא שולח לו הודעה קולית: "אתה לא יודע עם מי התעסקת, תשמור על עצמך". השותף מגיש תלונה ומצרף את ההקלטה ואת צילומי המסך. החשוד מזומן לחקירה בחשד לאיומים ולהטרדה באמצעות מיתקן בזק.

    בשלב החקירה, ההתכתבות המלאה עשויה להראות שהשותף שלח קודם לכן הודעות פוגעניות משלו, ושמדובר בהתכתבות הדדית בעיצומו של סכסוך כספי. נתונים כאלה יכולים להשפיע, בהתאם לנסיבות, על השאלה אם יוגש כתב אישום, ולעיתים התיק נסגר או מטופל בהסדר. זו דוגמה להמחשה בלבד, וכל תיק נבחן לגופו.

    טעויות נפוצות אחרי שמתקבלת תלונה

    • להמשיך לכתוב למתלונן, כולל התנצלות או בקשה "לסגור את זה". כל הודעה נוספת עלולה להפוך לראיה, ולעיתים להפר תנאי שחרור.
    • למחוק את הצ'אט או להחליף טלפון. הדבר כמעט שאינו מעלים ראיות ועלול להיראות רע.
    • להסביר בחקירה בלי הכנה, "כי זה רק היה בצחוק". הסבר שנמסר בלי ייעוץ עלול לחזק דווקא את גרסת התביעה.
    • לשלוח הודעות דרך חברים או מחשבון אחר. גם פנייה עקיפה עלולה להיחשב יצירת קשר אסורה.

    אם קיבלתם הודעה על זימון לחקירה במשטרה בחשד לאיומים, מומלץ להיוועץ לפני שאתם מגיעים.

    מה עושה עורך דין פלילי בשלב הזה

    עורך דין פלילי בוחן את ההתכתבות כולה ולא רק את המשפט שצוטט בתלונה, מכין אתכם לחקירה ומסייע להחליט אם למסור גרסה ואיזו. בהמשך הוא יכול לבחון את קבילות צילומי המסך ואת זהות השולח, לפנות לתביעה בבקשה לסגור את התיק, ואם הוגש כתב אישום, לנהל את ההגנה או לטעון לעונש מתון. בתיקי איומים, פעולה מוקדמת עושה לא פעם את ההבדל.

    על הכותבת

    עו"ד מעיין חיימוביץ, בעלת משרד עצמאי למשפט פלילי בראשון לציון מאז 2010. מכהנת כיו"ר ועדת הסייבר הארצית וכסגנית יו"ר ארצית של ועדת זכויות נחקרים ועצורים בלשכת עורכי הדין, ומשמשת מרצה ומובילת קורס לעורכי דין בתחום הפלילי מטעם הלשכה. קראו עוד על עו"ד מעיין חיימוביץ.

    זקוקים לייעוץ מיידי? התקשרו עכשיו: 052-355-9949, פנו בוואטסאפ, או השאירו פרטים ליצירת קשר.


    שאלות נפוצות על איומים בוואטסאפ ובהודעות

    כן, הודעה אחת יכולה להספיק אם תוכנה מאיים בפגיעה שלא כדין והיא נשלחה בכוונה להפחיד או להקניט. בפועל, ההחלטה אם לפתוח בחקירה ואם להגיש כתב אישום תלויה בהקשר, ביחסים בין הצדדים ובעבר הפלילי.

    לא בהכרח. ההודעה נבחנת בהקשר שלה, כולל ההתכתבות שקדמה לה, היחסים בין הצדדים ואימוג'י שצורפו. עם זאת, טענה שמדובר בבדיחה אינה פוטרת אוטומטית, במיוחד כשיש סכסוך פעיל.

    מחיקה אינה מבטיחה שההודעה לא נשמרה, כי ייתכן שנשמר צילום מסך או התראה, והמשטרה עשויה להפיק מידע מהטלפון בצו. מחיקה אחרי שנודע על תלונה עלולה אף להיראות כניסיון לשבש ראיות, ולכן מומלץ להתייעץ לפני כל פעולה.

    צילום מסך הוא לרוב ראיה משמעותית, אך הוא אינו חסין מביקורת. ההגנה יכולה לבחון אם ההתכתבות שלמה, אם נחתך ממנה הקשר ואם אפשר לקשור אותה לחשוד, ולעיתים ההתכתבות המלאה משנה את התמונה.

    איומים עניינם הפחדה בפגיעה שלא כדין, ואילו הטרדה באמצעות מיתקן בזק עשויה לחול גם כשאין איום מפורש, למשל בהצפת הודעות או שיחות שנועדו להטריד או להפחיד. לעיתים קרובות שתי העבירות מיוחסות יחד, בהתאם לנסיבות.

    מומלץ לא לפנות למתלונן, לא למחוק דבר ולהתייעץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה. ההכנה כוללת לרוב בחינה של ההתכתבות המלאה והחלטה מושכלת אם ואיך למסור גרסה.

    התקשרו עכשיו דילוג לתוכן